תכנית המלגות 'אתנחתא' באילת מזמנת לסטודנטים מסע להעמקה בזהות ‏האישית והלאומית דרך היכרות עם ארון הספרים היהודי

תכנית המלגות 'אתנחתא' באילת מזמנת לסטודנטים מסע להעמקה בזהות ‏האישית והלאומית דרך היכרות עם ארון הספרים היהודי וגורמת להרגיש הכי ‏קרוב שיש. אחת הסטודנטיות: "נוצרים שם חיבורים מדויקים ונכונים לנפש"‏

אילת ידועה כמוקד משיכה לצעירים רבים בזכות חיי הלילה, האטרקציות ומגוון של מקומות ‏בילוי ואתרי נופש. לעומת מי שבאים לחופשה או סתם לקחת פסק זמן מהמולת היום-יום, ישנם ‏צעירים רבים שהעתיקו את מקום מגוריהם לעיר הדרומית, ולו לכמה שנים, כדי לעבוד, ללמוד ‏לתואר אקדמי או לשלב בין שניהם. כך גם הסטודנטים המשתתפים בתוכנית 'אתנחתא', מלגה ‏לסטודנטים בעיר הפועלת בשיתוף עם מרכז הצעירים והעמותה האילתית "אל עמי אילת" ‏הפועלת בעיר בתחומי רווחה וחינוך.‏

מידי שבוע בימי שני, מתקבצים כ-30 סטודנטיות וסטודנטים במרכז הנמצא ברחוב נחשון בעיר, ‏המשמש גם כסניף הדרומי ביותר של תוכנית 'אתנחתא'. תוכנית המלגות של אתנחתא מיועדת ‏לסטודנטים שמעוניינים לשלב יחד עם לימודי התואר תוכנית הכוללת מפגש שבועי באווירה ‏נעימה וברוח צעירה ולהעמיק בתחומי הזהות היהודית לצד פעילויות בקהילה. כמחצית ‏מהסטודנטים בתוכנית אינם תושבי אילת במקור, אך הגיעו אליה מכל רחבי הארץ ולומדים ‏באחד מהמוסדות האקדמיים בעיר. את המרחק המשמעותי מהבית, מההורים ומחיי החברה ‏המוכרים החליפו החברים, הפעילויות והמפגשים השבועיים בתוכנית. ‏

אחת הסטודנטיות בתוכנית היא שירה גרוס (30), סטודנטית לתואר ראשון במדעי החברה ‏באוניברסיטה הפתוחה באילת. שירה, נשואה לאיש צבא המשרת באזור אילת, עברה לעיר ‏בעקבות בעלה לפני כארבע שנים.
הפעם הראשונה שהיא נחשפה לתוכנית הייתה באמצעות ‏קישור שנשלח באחת מקבוצות הוואטסאפ של סטודנטים בעיר. "כששקלתי בהתחלה לבדוק את ‏זה, לא ייחסתי יותר מדי חשיבות לכך שמדובר בתכנים הקשורים ביהדות ומסורת" היא ‏נזכרת. "אמרתי לעצמי 'מה כבר יכול להיות', חיפשתי מלגה שתעזור לי לממן חלק משכר ‏הלימוד ושלא תצריך ממני התחייבות רבה כי בקושי יש לי זמן פנוי, וזה התאים לי בול". גרוס, ‏אמא טרייה לילדה ועובדת במשרד הביטחון בתפקיד תובעני, עלתה ממולדובה בגיל 8 בסוף ‏שנות ה-90 ורחוקה מאוד מאורח חיים דתי או מסורתי. ‏
שירה חזרה מהמפגש הראשון עם המון חוויות. "הכרתי שם אנשים מאוד מעניינים, כאלה עם ‏דעות כמו שלי וכאלה פחות והייתה תחושה של סיפוק. כשסיפרתי לבעלי שאני הולכת על זה ‏הוא התפלא: 'את? מה הקשר?!' אבל כמובן ברך על האתנחתא שאני צריכה, תרתי משמע".‏

המפגשים השבועיים בנויים לרוב מארבעה חלקים. החלק הראשון כולל פעילות חברתית ‏משותפת כמו סדנת העשרה או הרצאת אורח בנושאי מורשת וזהות יהודית, ציונות והעצמה ‏אישית. לאחר מכן מתכנסים הסטודנטים סביב השולחן לארוחת ערב חמה ומפנקת. חלקו ‏המרכזי של הערב הוא הלימוד בחברותות, קבוצות לימוד קטנות להעמקה בנושא מסוים ‏המשתנה בכל מפגש, דרכו נפתח בפני הסטודנטים עולם שלם של ארון הספרים היהודי. לאחר ‏הלימוד מקיימים הסטודנטים שיח פתוח שתמיד מוביל לתובנות חדשות, דיון ער ושיתופים.‏
שרה מתארת את האווירה המיוחדת שנוצרת במפגשים. "זה מקום פתוח ומקבל שמאפשר ‏לחזור לשורשים בקטע טוב, בלי שמישהו מסתכל עליך מלמעלה או מצפה ממך לדרך מאוד ‏מסוימת, אלא להעמיק עם עצמי על המשמעות שלי לעם ולסביבה. סך הכל מדובר על ארבע ‏שעות בשבוע שזה פסיק קטן בתוך הטרפת של היום-יום, אבל הם כמו מטען לנפש. אני צוברת ‏חוויות, מקבלת השראה מדעות שונות ולומדת ביחד עם חבר'ה כמוני נושאים שמרימים אותי. ‏זה נטו זמן בשבילי קודם כל, כי בסופו של דבר זו מלגה שבה 'המחויבות' היחידה היא כלפי ‏עצמך וזה מה שהכי קסם לי" היא מסכמת. ‏
החודשיים האחרונים באתנחתא אילת היו גדושים באירועים ופעילויות מגוונות בעיר: טיול ‏ג'יפים בהרי אילת, הדלקת נרות מוזיקלית בחנוכה, סדנת נגרות וחדר בריחה מיוחד. אחד ‏הרגעים המשמעותיים השנה, היה ערב אסטרונומיה במדבר בשיתוף מדרשת אל ארצי, מרכז ‏סיור ואירוח באילת. הסטודנטים יצאו להרי אילת ולקור המדברי בשעת ערב, התמקמו על ‏מחצלות, הרימו מבט אל השמיים, צפו בכוכבים המקיפים אותם ושמעו הדרכה על גרמי ‏השמיים באמצעות לייזר.‏

מנהלת מרכז אתנחתא באילת טלי ליפשיץ מתארת את הערך המוסף של הפעילות כחלק ‏מהחוויה הכוללת של לימוד וההעשרה. "אנו נפגשים סביב רעיונות ולימוד גם דרך חוויות של ‏שטח ויצירה. בחנוכה למדנו על האור שהולך ומתרבה במהלך החג, ואיך אורו המיוחד של כל ‏אחד מאיתנו מבקש לצאת החוצה, להאיר ולהוסיף טוב. את האור המיוחד של חנוכה הרגשנו ‏באתנחתא אילת היטב, בהדלקת נרות בליווי שירים ונגינה וחדר בריחה מרתק בעקבות ‏המכבים".‏

דרך מגוון הפעילויות לשבירת השגרה כמו יציאה לשטח, נוצר רובד נוסף של העמקת התכנים ‏וחיבור לשורשים בצורה מהנה. "יצאנו לטיול ג'יפים להכיר 'אילת אחרת'" מספרת טלי, "למדנו ‏על ההיסטוריה והרקע התנכ"י המיוחד של האזור המופלא שבו אנו חיים, הכרנו את ההרים ‏הסובבים אותנו ונהנינו ממזג האוויר שיש רק אצלנו בעיר הדרומית".‏
‏"זה לא עוד טיול של לעשות כיף בעליות ובירידות, אלא קיבלנו משמעות מהפן המקראי" ‏מתארת נוי אביב, סטודנטית נוספת באתנחתא. נוי (28) הגיעה לאילת לפני חמישה חודשים, ‏במסגרת תוכנית של משרד החינוך לעידוד מעבר של מורים לעבוד באילת ולתרום למערכת ‏החינוך בעיר. נוי מורה לאנגלית בתיכון רבין, וסטודנטית לתואר שני במכללת לוינסקי באילת ‏ללמידה הוראה ומנהיגות בחינוך. עם ההרשמה לסמסטר האחרון, היא חיפשה מלגת לימודים ‏ונתקלה בפוסט של אחד מבוגרי התוכנית שהמליץ על אתנחתא באחת מקבוצות הפייסבוק ‏המקומיות.‏

‏"אני דוגלת ב'איש באמונתו יחיה' ומעולם לא הייתי אנטי לדת או ליהדות, אבל כן היו לי מעט ‏מחשבות לפני כן האם זה נכון לי" משחזרת נוי. "בשתי השיחות הראשונות הבנתי שהלימוד ‏הוא קודם כל על הדבר הכי יקר שיש וזה החיים שלך. בהמשך נחשפתי לתכנים כל כך מעניינים ‏בפן היהודי כמו זוגיות, חלומות, מידות וכוחות הנפש שכלל לא הייתי מודעת להם". נוי מתארת ‏כיצד במפגש האחרון התפתח שיח מרתק בין החברים, חילונים ברובם, בו נשמעו דעות מכל ‏הסוגים "אך כולם בלי יוצא מן הכלל, קיבלו את זה מתוך מקום אותנטי שאתנחתא מאפשרת – ‏לשמוע את כל הדעות ודרכן להכיר את עצמך". ‏