עלייה במספר תקיפות תושבי אילת מצד העורב ההודי

שתפו ב:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
העיר אילת מתמודדת עם העורב ההודי, מין פולש ומזיק שהגיע למחוזותיה בשנת 1976 ‏והתרבה בה לכדי מאות פרטים. לכן פועלת עיריית אילת כל העת למגר את התופעה על ידי ‏הורדת קנים מצמרות עצים, שימון ביצים והצבת מלכודות. במיוחד בעונת הקינון בין החודשים אפריל עד יוני, במהלכה עולה מידת ‏וחומרת התוקפנות של העורבים כלפי בני אדם, בעלי חיים וגם בערכי הטבע. ‏ על רקע האמור ובעקבות פגיעות חוזרות ונשנות של עורבים בתושבים, בוחנת עיריית אילת ‏לפנות לבג”ץ בסוגיית הירי המבוקר המהווה כאמור הפתרון היחיד היעיל לדילול אוכלוסיית ‏העורבים ולמיגור התופעה. ‏
רונית זילברשטיין
15/06/2019 | 23:14
העורב ההודי

העורב ההודי גילה את הדרך צפונה!‏
‏ ‏
לראשונה מזה עשרות שנים בהן מתמודדת העיר אילת עם העורב ההודי, נצפה לאחרונה ‏עורב הודי בקיבוץ יוטבתה. ״זוהי התצפית הצפונית ביותר של מין פולש זה והיא מהווה נורת ‏אזהרה להתפשטות העורב ההודי צפונה למרכז הארץ״ מתריעים ביחידה האזורית לאיכות ‏הסביבה בעירייה. על רקע הפסקת הירי שמשמש כפתרון היעיל היחיד למיגור התופעה, ‏בוחנת עיריית אילת פניה לבג”ץ. “תושבי אילת אינם הפקר” ציין ראש העירייה – מאיר יצחק ‏הלוי והוסיף: “לא ייתכן שנעמוד חסרי אונים למול מין פולש ומזיק שאינו טבעי בסביבתנו ‏ופוגע פיזית בתושבי אילת”. ‏
‏ ‏
העיר אילת מתמודדת עם העורב ההודי, מין פולש ומזיק שהגיע למחוזותיה בשנת 1976 ‏והתרבה בה לכדי מאות פרטים. לכן פועלת עיריית אילת כל העת למגר את התופעה על ידי ‏הורדת קנים מצמרות עצים, שימון ביצים והצבת מלכודות. ״לצערנו, פעולות אלה אינן ‏מספיקות״ מציין אסף אדמון מנהל היחידה האזורית לאיכות הסביבה בעירייה ומדגיש, כי ‏בהיעדר היכולת להשתמש בירי מבוקר, המין הפולש והמזיק רק הולך ומתרבה ולצערנו עתה ‏גם יוצא מגבולות העיר אילת. בניגוד לעורב האפור, שהינו מין מתפרץ המצוי בשאר חלקי ‏הארץ, העורב ההודי שהינו מין פולש חי באילת בחבורות (מתלהק/מתגודד) וידוע בתוקפנות ‏גבוהה וחמורה יותר, במיוחד בעונת הקינון בין החודשים אפריל עד יוני, במהלכה עולה מידת ‏וחומרת התוקפנות של העורבים כלפי בני אדם, בעלי חיים וגם בערכי הטבע. ‏

מין זה, הוגדר בחוק להגנת חיית הבר, תשט”ו-1955 (להלן: “החוק”), כמין “מזיק” שהשמדתו ‏מותרת. במסגרת זו, עד שנת 2014 פעלו רשות הטבע והגנים והעירייה למגר את התופעה ‏על ידי ירי מבוקר שגרם לדילול האוכלוסייה. אולם בשנת 2014 התקבלה הוראה מהמשטרה ‏להפסיק את הירי המבוקר. אז היו באילת 250 עורבים וכיום ישנם למעלה מ 1,000. זו ‏הסיבה שבהובלת ראש עיריית אילת – מאיר יצחק הלוי פעלה העירייה כבר משנת 2015 מול ‏משרדי הממשלה להחזיר את הירי המבוקר אולם עד כה ללא הצלחה. לאחרונה עדכן משרד ‏המשפטים כי לא די בנוהל וכי יש לפעול לחקיקה. ״בינתיים הבעיה האילתית עלולה בקלות ‏להפוך לבעיה לאומית” מבהיר אדמון. בהעדר צידוק או הסבר סביר אחר לאיטיות המופלגת ‏שבה מטופל הנושא, לא נותר לעירייה כל מוצא אחר אלא להביא את העניין להכרעתו של ‏בג”צ כדי שיקצוב למדינה מועדים להשלמת המלאכה.‏

נועם וייס מנהל פארק הצפרות באילת מתאר, כי העורב ההודי ידוע בעולם וגם באילת, ‏כבעיה סביבתית חריפה. במקומות אליו הם הגיעו, נרשמו תקיפות של העורבים נגד אדם ‏סביב קניו או סביב נושא מזון. ״באפריקה ובחצי האי ערב, הבעיה החריפה עד לכדי קושי ‏לקיים מסחר בשווקים פתוחים, וסכנה ציבורית מפניו במקומות הסעדה או הימצאות מזון ‏גלוי״ מסביר וייס. גם באילת נרשמות בכול שנה תקריות של תקיפות עורב נגד אדם וחטיפת ‏מזון מילדים או במקומות הסעדה פתוחים. ‏

המאבק נגד התרבות העורב ההודי, הכולל כאמור שימון ביציהם בשמן צמחי, כדי לפגוע ‏בפוריות הביצים, נועד להפחית את הלחץ הסביבתי של העורבים על ציפורים נודדות ועל ‏האדם. סיבה מרכזית נוספת היא בלימת התפשטות אוכלוסייתו אל מרכז הארץ. ״בשנים ‏האחרונות חזינו ביציאת עורבים את העיר, אך רק לשטחים החקלאיים הצמודים לעיר. ‏שמורת עברונה שמצפון לעיר, היוותה מחסום מדברי טבעי להתפשטותו צפונה״ מסביר וייס ‏ומציין, כי בעקבות דיווחי תושבים, תחילה בקיבוץ סמר ובימים האחרונים בקיבוץ יוטבתה, ‏יצאו צוותים למקום ומצאו עורב הודי בקיבוץ יוטבתה. ״זוהי הפעם הראשונה שיש לנו תיעוד ‏ודאי של עורב הודי שחצה את השטחים המדבריים והרחיק לכדי 40 ק”מ מצפון לעיר.חשוב ‏מאוד למנוע את המשך התפשטות מין זה צפונה משום שהוא פוגע קשות במגוון הביולוגי ‏הטבעי במקומות אליו הוא מגיע, ויוצר קונפליקטים קשים בין בני אדם וציפורים” מסכם וייס. ‏

על רקע האמור ובעקבות פגיעות חוזרות ונשנות של עורבים בתושבים, בוחנת עיריית אילת ‏לפנות לבג”ץ בסוגיית הירי המבוקר המהווה כאמור הפתרון היחיד היעיל לדילול אוכלוסיית ‏העורבים ולמיגור התופעה. ‏

שתפו ב:

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
נגישות