נזקי הסערה החריגה באילת במארס 2020:אחוז האלמוגים החיים בשונית ירד באופן דרמטי

שתפו ב:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
נזקי הסערה החריגה באילת במארס 2020 נחשפים לראשונה בניטור הלאומי שביצע המשרד להגנת הסביבה באמצעות המכון הבין-אוניברסיטאי: אחוז האלמוגים החיים בשונית ירד באופן דרמטי; פריחת אצות חריגה עלולה לעכב את שיקום האלמוגים
רונית זילברשטיין
01/06/2020 | 12:03
צילום רשות הטבע והגנים

נזקי הסערה החריגה באילת במארס 2020 נחשפים לראשונה בניטור הלאומי שביצע המשרד להגנת הסביבה באמצעות המכון הבין-אוניברסיטאי: אחוז האלמוגים החיים בשונית ירד באופן דרמטי; פריחת אצות חריגה עלולה לעכב את שיקום האלמוגים

גלי קיצון וסחף של חול פגעו בכ-75% מאלמוגי השונית באילת. חלק לא מבוטל מהנזק לשונית נגרם גם מחפצים וממתקני תשתית בחוף ובים, כמו שלטים, קורות עץ ומזחים, שהתנתקו במהלך הסערה ונסחפו אל השונית, תוך פגיעה במושבות האלמוגים

השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל: “הנזק לשונית האלמוגים באילת, שונית האלמוגים הצפונית ביותר בעולם, הוא בעל משמעות גם ברמה עולמית. המשרד להגנת הסביבה יעשה כל שביכולתו על מנת לאפשר לשונית להשתקם ללא הפרעה. המשרד חובר למאמץ העולמי להילחם במשבר האקלים, שהיה בין הגורמים לסערה הקיצונית שפגעה באילת, כדי להוביל להיערכות טובה יותר של כלל הגורמים בישראל”

בחודש מארס 2020 פקדה את מפרץ אילת סערה חריגה בעוצמתה, שגרמה לנזקים אדירים לתשתיות ולחופים באילת. בנוסף לנזקים הללו, נצפו נזקים רבים גם בשונית האלמוגים. ב-13 השנים האחרונות המשרד להגנת הסביבה מבצע, באמצעות המכון הבין-אוניברסיטאי באילת, סקרי ניטור של מצב שונית האלמוגים, במסגרת הניטור הלאומי של המפרץ. סקרי האביב של הניטור הלאומי שיתפרסמו בשנה הבאה, כימתו לראשונה מאז הסערה את הנזקים חסרי התקדים שנצפו בשונית. תוצאות ראשוניות של סקרים אלה מתפרסמות כעת לראשונה.

כך, בשמורת חוף אלמוג, בעומק של 5 מטרים, נמדדה ירידה של כ-25% בכיסוי החי של האלמוגים ביחס לאביב הקודם. השפעה דרמטית יותר נמדדה בשונית הנמצאת בעומק של 10 מטרים, שם נמדדה ירידה של כ-75% ביחס לאחוז הכיסוי החי שנמדד בקיץ האחרון. באתר האוניברסיטה ירד אחוז הכיסוי של אלמוגים חיים לשפל שלא נמדד מאז 2004 – תקופה שבה פעלו כלובי הדגים באילת.

מרבית הנזק בסערה נגרם בשל שבירת מושבות אלמוגים גדולות על-ידי הגלים וכיסוי מושבות אלמוגים בחול שהורחף על-ידי הגלים וסחף מהיבשה. בעבר תועדו אירועי תמותה של אלמוגים במפרץ אילת, בעיקר בשל אירועי שפל קיצוני שחשפו אלמוגים רדודים לאוויר הפתוח. אך אירוע תמותה קיצוני כמו האירוע הנוכחי, עם פגיעה באלמוגים בעומקים של 5-10 מטרים, לא תועד עד היום באילת. מהסערה האחרונה ניתן ללמוד, כי בניגוד לעמידותם של אלמוגי אילת להתחממות מי הים, הם אינם עמידים בפני אירועי מזג אוויר קיצוניים.

בנוסף לנזקי הגלים והסחף, חלק לא מבוטל מהנזק לשונית נגרם גם מחפצים ומתקני תשתית בחוף ובים, כמו שלטים, קורות עץ ומזחים, שהתנתקו במהלך הסערה ונסחפו אל השונית, תוך פגיעה במושבת האלמוגים. בחורף שעבר ביצעה התחנה למניעת זיהום ים של המשרד להגנת הסביבה, בשיתוף פעולה עם רשות הטבע והגנים, מבצע ניקוי של פסולת תת ימית גדולה מקרקעית מפרץ אילת, דוגמת רשתות, צמיגים וחלקי כלי שייט. פסולת זו הייתה עלולה להיסחף לשונית במהלך הסערה ולשבור מושבות אלמוגים נוספות, והוצאתה מהים מנעה באופן ודאי נזק נוסף לשונית.

שונית אלמוגים היא מבנה חי, הנבנה במשך שנים רבות בתהליכים איטיים מאוד. לכן, יש להניח כי לשונית האלמוגים באילת ייקח זמן רב להשתקם מהשפעת הסערה.

יצוין, כי במקביל לירידה באחוז כיסוי האלמוגים, נצפתה פריחה של אצות בשונית כתוצאה מכניסה של חומרי דשן וחומר אורגני לים עם הסחף שזרם לים. האצות הן המתחרות העיקריות של אלמוגים צעירים על אתרי התיישבות פנויים בשונית. עדיין מוקדם לדעת כמה זמן תימשך פריחת אצות זו, אך היא עלולה להאט את קצב השתקמות השונית.

הניטור הלאומי מבוצע באילת מאז שנת 2004 על-ידי המכון הבין-אוניברסיטאי באילת, במימון כספי הקרן למניעת זיהום ים במשרד להגנת הסביבה. סקרי הניטור נעשים בצלילה, וכוללים מדידות של פרמטרים ביולוגיים המעידים על מצב השונית, דוגמת אחוז הכיסוי של אלמוגים חיים.

המשרד להגנת הסביבה מדגיש כי כל פיתוח עתידי לאורך החוף, יצטרך לקחת בחשבון את הסכנה להיסחפות מבנים ופסולת לים בזמן סערות חריגות, אשר צפויות כנראה לחזור על עצמן בעתיד בשל שינויי האקלים.

לדוח המלא, סרטונים ותמונות:

https://drive.google.com/drive/folders/1pb2M6oyuN6LkRAHqOYy–4vU1koVEDEi

שתפו ב:

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
נגישות