מגינים על הדגים מבלי לפגוע בפרנסת הדייגים: הוחלט להכניס לרשימת המינים המוגנים שני דגים

שתפו ב:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
מגינים על הדגים מבלי לפגוע בפרנסת הדייגים: השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, החליטה להוסיף את דקר אלכסנדרוני לרשימת המינים המוגנים באופן קבוע ואת דקר הסלעים כמין מוגן בהוראת שעה לשנה; דיג דקר אלכסנדרוני ייאסר לחלוטין, וייאסר הדיג הספורטיבי של דקר הסלעים באמצעות רובה תת מימי
רונית זילברשטיין
14/02/2021 | 16:11

מגינים על הדגים מבלי לפגוע בפרנסת הדייגים: השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, החליטה להוסיף את דקר אלכסנדרוני לרשימת המינים המוגנים באופן קבוע ואת דקר הסלעים כמין מוגן בהוראת שעה לשנה; דיג דקר אלכסנדרוני ייאסר לחלוטין, וייאסר הדיג הספורטיבי של דקר הסלעים באמצעות רובה תת מימי

השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל: “פגיעה בבעלי חיים היא לא ספורט, על אחת כמה וכמה כשמדובר במינים שאוכלוסייתם דלילה ושיש להגן עליהם. לדקר הסלעים ולדקר אלכסנדרוני יש חשיבות רבה במערכת האקולוגית שלנו ולכן לאחר התייעצויות עם כלל הגורמים הרלוונטיים החלטתי, כי יש להכניסם לרשימת המינים המוגנים ולנקוט בצעדים שימנעו את המשך הפגיעה בהם. נוסחה זו מאזנת בין כלל השיקולים שעלו בהליך, והיא גם סביבתית וגם לא פוגעת בפרנסת הדייגים”

השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, מפרסמת את החלטתה לעניין רשימת והוספת דקר אלכסנדרוני ודקר הסלעים לרשימת ערכי טבע מוגנים.

השרה גמליאל בחנה את הנושא לעומק, והתייעצה עם הציבור, בעלי עניין ומומחים, גורמי ממשלה הנוגעים בדבר ואנשי המקצוע במשרד להגנת הסביבה. כדי לשמור על אוכלוסיית הדקרים ולמנוע את המשך התדרדרותם, תוך פגיעה מינימלית בחופש העיסוק של הדייגים המסחריים שזו פרנסתם, הציעה השרה לתקן את האכרזה בהוספת מיני הדקרים כך שיהיה איזון ראוי בין כלל השיקולים.

יצוין, שדקר אלכסנדרוני ודקר סלעים הם לא הלוקוס הרגיל שמוגש במסעדות. הם מינים נדירים יותר, בעלי חשיבות אקולוגית גבוהה שכן הם טורפים, ולכן שומרים על שיווי המשקל האקולוגי בים.

לפי החלטת השרה, דקר אלכסנדרוני יתווסף כמין מוגן לרשימת המינים ודקר הסלעים יתווסף כמין מוגן בהוראת שעה לשנה. במקביל, יימשך ביצוע סקרי דגים שיסייעו לגבש מידע ונתונים שיאפשרו החלטה מושכלת לקראת תום הוראת השעה.

לעניין דקר הסלעים, דייגים מסחריים שמשתמשים ברשת עמידה או במערכי קרסים ומעלים דקרים בחכתם – יוכלו לקבל היתר מטעם מנהל רשות הטבע והגנים לעניין לכידה ומכירה באופן לא מכוון של דקרים. מכיוון שכאשר יוצאים לדוג ברשת עמידה או בקרסים לא יודעים מה יעלה, הדגים האלה עשויים להיתפס אך מובן כי לא ניתן להחזירם למים. ומשום כך, החליטה השרה כי הם יוכלו להימכר – כל זאת, על-מנת שלא לפגוע בפרנסת הדייגים. בכל מקרה לא יותר הדיג הספורטיבי של דקר הסלעים ברובה לדיג תת ימי.

התיקון לאכרזה המוסיף את דקר אלכסנדרוני ודקר הסלעים כערכי טבע כמוגנים יפורסם להערות הציבור באתר החקיקה הממשלתי, ויתקיים הליך סדור כמקובל.

דקר אלכסנדרוני ודקר הסלעים הם שני מיני מפתח בעלי חשיבות אקולוגית גבוהה בשל היותם טורפים, השומרים על שיווי המשקל האקולוגי בים בכך שהם מווסתים את אוכלוסיית הדגים שהם טורפים. בנוסף, בחופי ישראל אירעה פלישה של דגים שבהיעדר ויסות יעיל של אוכלוסייתם, מחסלים את מלאי האצות על הסלעים התת-ימיים. אצות אלה מהוות מזון ומסתור למינים אחרים שנפגעו כתוצאה מהיעלמות האצות.

הרחבה ורקע:

ברשימה הסופית שפורסמה בדצמבר 2019, לא נכללו בים התיכון דגי דקר הסלעים ודקר אלכסנדרוני. בחודש מאי 2020 נכנסה השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, לתפקידה. לצורך גיבוש עמדתה בסוגיה זו של הוספת הדקרים לרשימה, השרה ביקשה לקבל את החומרים המקצועיים שהונחו בפני השר להגנת הסביבה הקודם, עת קיבל את החלטתו לא לכלול את דקר הסלעים באכרזה ולא להכניסו לרשימת ערכי הטבע המוגנים וכן עדכון על מצבם של הדגים במערכת האקולוגית.

לאור הבדיקה, השרה החליטה שהיא מעדיפה לנקוט ככלל בגישת הזהירות המונעת שתבטיח ברמת וודאות גבוהה יותר הגנה על קיומו של ערך טבע מסוים, מאשר גישה מקלה שנושאת סיכון רב יותר ועשויה להביא, בסופו של יום, להכחדתו של אותו ערך טבע. בהתאם לעיקרון זה, ולאחר התייעצות שביצע המשרד להגנת הסביבה עם רשות הטבע והגנים, החליטה השרה לבחון באופן נקודתי הכרזה על שני ערכי הטבע – דקר הסלעים ודקר אלכסנדרוני.

לאחר עיון ראשוני בחומר ומספר בירורים עלה, כי ייתכן שחלו בשטח תמורות מסוימות מאז התקבלה החלטת השר הקודם, הן ביחס לדקר הסלעים והן ביחס לדקר אלכסנדרוני.

להשלמת המידע ולאור מורכבות הנושא, ערכה השרה הליך של שיתוף הציבור שבו אפשרה השרה לציבור לשלוח הערות בכתב ולאחר מכן להשמיע עמדות בנדון במתכונת של פרסום בפומבי. בכנס שקיימה בראשותה השתתפו מאות משתתפים וציבור בעלי עניין משני צדי המתרס, והועלו בו עמדות שונות בעד ונגד הוספת מיני הדקרים.

הטענות שהועלו במסגרות השימוע הציבורי כללו, בין היתר, מחד, טענות בעד שמירה על הדקרים כמינים בסכנת הכחדה וכן טענה כי הם מסוג הדגים שיש ערך בשמירה עליהם לטובת הסביבה והמערכות האקולוגיות; ומנגד – טענות בדבר היותם של המינים מותרים לדיג מסחרי-מקצועי, היותם של מינים אלה בשגשוג וכי לא נשקפת סכנה כלשהי להמשך קיומם והתרבותם. עוד עלו טענות לפגיעה בזכות לחופש העיסוק.

בהמשך לכנס, קיימה השרה ישיבה בנושא בהשתתפות גורמי המקצוע הרלוונטיים במשרד להגנת הסביבה, ברשות הטבע והגנים וכן עם פקיד הדיג הראשי במשרד החקלאות. בישיבה נדונו חלופות שונות העומדות על הפרק בנושא. בעקבות ישיבה זו, התקיימו בין גורמי המקצוע עוד מספר ישיבות, דיונים, שיחות והתכתבויות, במטרה להגיע לנוסחה שתאזן בין כלל השיקולים שצפו במסגרת ההליך הסדור.

שתפו ב:

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn

כתיבת תגובה