תפריט
עלייה במספר תקיפות תושבי אילת מצד העורב ההודי
שתפו ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
העיר אילת מתמודדת עם העורב ההודי, מין פולש ומזיק שהגיע למחוזותיה בשנת 1976 והתרבה בה לכדי מאות פרטים. לכן פועלת עיריית אילת כל העת למגר את התופעה על ידי הורדת קנים מצמרות עצים, שימון ביצים והצבת מלכודות. במיוחד בעונת הקינון בין החודשים אפריל עד יוני, במהלכה עולה מידת וחומרת התוקפנות של העורבים כלפי בני אדם, בעלי חיים וגם בערכי הטבע. על רקע האמור ובעקבות פגיעות חוזרות ונשנות של עורבים בתושבים, בוחנת עיריית אילת לפנות לבג"ץ בסוגיית הירי המבוקר המהווה כאמור הפתרון היחיד היעיל לדילול אוכלוסיית העורבים ולמיגור התופעה.
רונית זילברשטיין
15/06/2019 | 23:14
העורב ההודי גילה את הדרך צפונה!
לראשונה מזה עשרות שנים בהן מתמודדת העיר אילת עם העורב ההודי, נצפה לאחרונה עורב הודי בקיבוץ יוטבתה. ״זוהי התצפית הצפונית ביותר של מין פולש זה והיא מהווה נורת אזהרה להתפשטות העורב ההודי צפונה למרכז הארץ״ מתריעים ביחידה האזורית לאיכות הסביבה בעירייה. על רקע הפסקת הירי שמשמש כפתרון היעיל היחיד למיגור התופעה, בוחנת עיריית אילת פניה לבג"ץ. "תושבי אילת אינם הפקר" ציין ראש העירייה – מאיר יצחק הלוי והוסיף: "לא ייתכן שנעמוד חסרי אונים למול מין פולש ומזיק שאינו טבעי בסביבתנו ופוגע פיזית בתושבי אילת".
העיר אילת מתמודדת עם העורב ההודי, מין פולש ומזיק שהגיע למחוזותיה בשנת 1976 והתרבה בה לכדי מאות פרטים. לכן פועלת עיריית אילת כל העת למגר את התופעה על ידי הורדת קנים מצמרות עצים, שימון ביצים והצבת מלכודות. ״לצערנו, פעולות אלה אינן מספיקות״ מציין אסף אדמון מנהל היחידה האזורית לאיכות הסביבה בעירייה ומדגיש, כי בהיעדר היכולת להשתמש בירי מבוקר, המין הפולש והמזיק רק הולך ומתרבה ולצערנו עתה גם יוצא מגבולות העיר אילת. בניגוד לעורב האפור, שהינו מין מתפרץ המצוי בשאר חלקי הארץ, העורב ההודי שהינו מין פולש חי באילת בחבורות (מתלהק/מתגודד) וידוע בתוקפנות גבוהה וחמורה יותר, במיוחד בעונת הקינון בין החודשים אפריל עד יוני, במהלכה עולה מידת וחומרת התוקפנות של העורבים כלפי בני אדם, בעלי חיים וגם בערכי הטבע.
מין זה, הוגדר בחוק להגנת חיית הבר, תשט"ו-1955 (להלן: "החוק"), כמין "מזיק" שהשמדתו מותרת. במסגרת זו, עד שנת 2014 פעלו רשות הטבע והגנים והעירייה למגר את התופעה על ידי ירי מבוקר שגרם לדילול האוכלוסייה. אולם בשנת 2014 התקבלה הוראה מהמשטרה להפסיק את הירי המבוקר. אז היו באילת 250 עורבים וכיום ישנם למעלה מ 1,000. זו הסיבה שבהובלת ראש עיריית אילת – מאיר יצחק הלוי פעלה העירייה כבר משנת 2015 מול משרדי הממשלה להחזיר את הירי המבוקר אולם עד כה ללא הצלחה. לאחרונה עדכן משרד המשפטים כי לא די בנוהל וכי יש לפעול לחקיקה. ״בינתיים הבעיה האילתית עלולה בקלות להפוך לבעיה לאומית" מבהיר אדמון. בהעדר צידוק או הסבר סביר אחר לאיטיות המופלגת שבה מטופל הנושא, לא נותר לעירייה כל מוצא אחר אלא להביא את העניין להכרעתו של בג"צ כדי שיקצוב למדינה מועדים להשלמת המלאכה.
נועם וייס מנהל פארק הצפרות באילת מתאר, כי העורב ההודי ידוע בעולם וגם באילת, כבעיה סביבתית חריפה. במקומות אליו הם הגיעו, נרשמו תקיפות של העורבים נגד אדם סביב קניו או סביב נושא מזון. ״באפריקה ובחצי האי ערב, הבעיה החריפה עד לכדי קושי לקיים מסחר בשווקים פתוחים, וסכנה ציבורית מפניו במקומות הסעדה או הימצאות מזון גלוי״ מסביר וייס. גם באילת נרשמות בכול שנה תקריות של תקיפות עורב נגד אדם וחטיפת מזון מילדים או במקומות הסעדה פתוחים.
המאבק נגד התרבות העורב ההודי, הכולל כאמור שימון ביציהם בשמן צמחי, כדי לפגוע בפוריות הביצים, נועד להפחית את הלחץ הסביבתי של העורבים על ציפורים נודדות ועל האדם. סיבה מרכזית נוספת היא בלימת התפשטות אוכלוסייתו אל מרכז הארץ. ״בשנים האחרונות חזינו ביציאת עורבים את העיר, אך רק לשטחים החקלאיים הצמודים לעיר. שמורת עברונה שמצפון לעיר, היוותה מחסום מדברי טבעי להתפשטותו צפונה״ מסביר וייס ומציין, כי בעקבות דיווחי תושבים, תחילה בקיבוץ סמר ובימים האחרונים בקיבוץ יוטבתה, יצאו צוותים למקום ומצאו עורב הודי בקיבוץ יוטבתה. ״זוהי הפעם הראשונה שיש לנו תיעוד ודאי של עורב הודי שחצה את השטחים המדבריים והרחיק לכדי 40 ק"מ מצפון לעיר.חשוב מאוד למנוע את המשך התפשטות מין זה צפונה משום שהוא פוגע קשות במגוון הביולוגי הטבעי במקומות אליו הוא מגיע, ויוצר קונפליקטים קשים בין בני אדם וציפורים" מסכם וייס.
על רקע האמור ובעקבות פגיעות חוזרות ונשנות של עורבים בתושבים, בוחנת עיריית אילת לפנות לבג"ץ בסוגיית הירי המבוקר המהווה כאמור הפתרון היחיד היעיל לדילול אוכלוסיית העורבים ולמיגור התופעה.
שתפו ב:
שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
תגיות
אגף התנועה במשטרת ישראל (28)
אילת (1628)
אלי לנקרי (48)
אלי לנקרי ראש עיריית אילת (152)
בית חולים יוספטל (52)
בסיס חיל הים (זי"ס) (22)
דוברת משטרת מרחב אילת, פקד אפרת אקלר (73)
דר' דרורי גניאל (59)
המועצה האזורית חבל אילות (30)
המועצה האזורית ערבה תיכונה (29)
המשרד להגנת הסביבה (37)
חבל אילות (64)
חטיבת פארן (20)
חרבות ברזל (118)
יוסי חן – מנכ"ל תאגיד התיירות העירוני (29)
כביש 12 (31)
כביש 40 (78)
כביש 90 (162)
כביש הערבה (152)
כיבוי אש אילת (108)
מאיר יצחק הלוי (161)
מד"א אילת (41)
מד"א נגב (53)
מועצת עיריית אילת (21)
מינהל החינוך אילת (33)
מירי קופיטו (26)
מלונאות, תיירות (20)
מעבר הגבול ע״ש מנחם בגין (טאבה) (26)
מפרץ אילת (100)
משטרת אילת (321)
משטרת ישראל (294)
משרד התיירות (38)
נגיף הקורונה (77)
עיריית אילת (464)
ערבה תיכונה (119)
פיקוד העורף (21)
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) (24)
ראש עיריית אילת, אלי לנקרי (45)
רונית זילברשטיין (116)
רשות הטבע והגנים (45)
רשות שדות התעופה (40)
שדה התעופה ע"ש אילן ואסף רמון (56)
שדה תעופה החדש "רמון" (35)
תאגיד התיירות (34)
תאגיד עירוני לתיירות אילת (36)
