היחידה הימית של המשרד להגנת הסביבה סיימה תרגיל המדמה תרחיש של תקרית זיהום ים משמן במסוף קצא"א

היחידה הימית של המשרד להגנת הסביבה סיימה תרגיל לאומי בן יומיים, המדמה תרחיש של תקרית זיהום ים משמן במסוף קצא"א שהתרחש בשל כשל בפריקת מכלית; הדליפה מסכנת לכאורה את מימי מפרץ אילת, את חופי אילת ואת שונית האלמוגים הצפונית בעולם;

עם מתן האות, הופעל התרחיש שלפיו בזמן שמכלית ביצעה פריקה במזח שבמסוף קצא"א אילת, ושמן (נפט) החל לזרום לים בעקבות הכשל, בהיקף המוערך בכ-30 טונות דלק. האירוע הוגדר בתחילה ברמת Tier-1, ולאחר מכן, אישרה השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, להעלות אותו לדרגת Tier-3 ברמה של ניהול לאומי. חדר המצב נפתח כחלק מהתרגיל בתחנה למניעת זיהום ים באילת וכן חדר המצב בחיפה.

במסגרת התרגיל הופעלו תוכניות החירום המקומיות (עיריית אילת, רשות הטבע והגנים) ותוכניות החירום המפעליות במפרץ אילת (קצא"א, נמל אילת, חיל הים). בתרגיל השתתפה גם עמותת אקואושן, המפעילה יחד עם המשרד להגנת הסביבה את רשת מתנדבי חירום ים אשר יתמכו בעיריית אילת בפעולות הניקיון בחופים.
שמן הוא המונח על פי החוק הכולל את כל סוגי הדלקים והשמנים ממקור פוסילי אשר משונעים בים לרבות נפט גולמי ותזקיקים כגון מזוט, סולר ובנזין.

גלית כהן, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה:"מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, גלית כהן: "תרגילים הם המפתח העיקרי לשיפור מיומנות ומקצוענות, שכן זיהומי ים יתרחשו בוודאות, כל עוד נפט ודלקים מזהמים משונעים במרחב הימי. יש הכרח לחזק בתקציבים ובתקני כוח אדם את היחידה הימית של המשרד להגנת הסביבה כדי להעמיק את ההיערכות של מדינת ישראל לאירועי זיהום ים – שקורים ויקרו".

במסגרת התרגיל בוצעו בחופים ה"מזוהמים" סקרים וכן סקר אקולוגי. מערך מתנדבים "חירום ים" של עמותת אקואושן בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ביצע רישום למתנדבים לטובת סיוע לטיפול בחופים דרך עיריית אילת שפועלת בשטח. כמו-כן, המשרד ביצע דיגומים של מי הים וכן ניטור איכות אוויר בחופים כדי לשמור על בטיחות מבצעי פעולות הניקוי, שקיבלו מיגון נשימתי מתאים לפני תחילת העבודות.

מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, גלית כהן: "בתרגיל הזה המשרד להגנת הסביבה הוכיח שיש היערכות מעולה מצד היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית של המשרד, ועד כמה הגוף הזה חשוב כל-כך למדינת ישראל. אנחנו מתכוונים לחזק את היחידה ולהוביל לחקיקת חוק התלמ"ת (תוכנית לאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן), שיסדיר את ההיערכות של גופי החירום והמתקנים השונים לאורך מפרץ אילת והים התיכון, למקרי חירום. צריך לזכור שלצורך כל הדברים שהמשרד מוביל, נדרשות גם תוספות משמעותיות של כוח אדם ושל תקציבים. אחרי שנסיים את ההשקעה בהיערכות הנדרשת בכל החופים והמקומות, הסכום הנמצא בקופתה של הקרן למניעת זיהום ים לא יספיק. מה צריך לעשות, אנחנו יודעים – אבל זקוקים למשאבים כדי לבצע זאת. בסיכום היומיים האחרונים ניתן לראות קפיצת מדרגה בשיתוף הפעולה עם כל הגורמים שפועלים במרחב, כאשר הדבר המשמעותי ביותר הוא הצטרפות מערכת הביטחון, פיקוד העורף, רשות חירום לאומית, משטרת ישראל , כיבוי והצלה וגופים נוספים. יש על מי לסמוך, והתרגול חשוב – כי אירועים של זיהום ים קרו ועוד יקרו".

לדברי פרד ארזואן, סגן מנהל היחידה הימית של המשרד להגנת הסביבה ומנהל האירוע הלאומי בתרגיל:"התרחיש מתרגל את הכוחות בתגובה מהירה ואיכותית לתקרית זיהום הים בשל תקלה במכלית, שכמותן במפרץ אילת הולכת וגדלה. המשתתפים יצטרכו להתמודד עם אצירת השמן ושאיבתו ומניעת התפשטותו וצמצום הפגיעה בסביבה הימית בכלל ובערכי הטבע הרבים במפרץ – בראש ובראשונה שונית האלמוגים הצפונית בעולם. התרגיל מקדם את שיתופים הפעולה בין הגופים הנדרשים לפעול באופן אפקטיבי ומתואם, וזאת בניהול המשרד להגנת הסביבה".

אסף הברי מנהל מרחב אילת ברשות הטבע והגנים: זיהומי ים בדלקים ידועים כגורם הפוגע במערכות פיזיולוגיות רבות של בעלי חיים בסביבה הימית, כגון יונקים ימיים, צבי ים, דגים וחסרי חוליות שונים, לרבות אלמוגים המהווים את אבני הבניין של שוניות האלמוגים באילת. פגיעה באלמוגים מתבטאת, בין היתר, בנזק לרקמות האלמוגים, ביכולתם להיזון, להתרבות וביכולת האלמוגים להתמודד עם שינויים אקלימיים. הלבנת אלמוגים היא תופעה שמאיימת על קיומן של שונית אלמוגים רבות בעולם. בזכות עמידותם הגבוהה של אלמוגי מפרץ אילת לעלייה בטמפרטורת מי הים, תופעה זו לא התרחשה עד כה במפרץ. מחקרים מראים שזיהומי ים בדלקים מגבירים את רגישות האלמוגים לתופעת ההלבנה ובכך נאבד את ההזדמנות הנדירה שעומדת בפנינו להגן על מערכת אקולוגית חשובה מאוד שבמקומות אחרים בעולם דועכת".