ביהמ"ש השלום באילת הכריע בבקשת אם שכולה מאילת לעשות שימוש בזרע שנלקח מבנה בסמוך לאחר נפילתו בקרב במהלך הלחימה בחאן יונס.

ביהמ"ש השלום באילת הכריע בבקשת אם שכולה מאילת לעשות שימוש בזרע שנלקח מבנה בסמוך לאחר נפילתו בקרב בחודש דצמבר 2023 במהלך הלחימה בחאן יונס.

המבקשת שרון אייזנקוט מאילת עתרה לכך שיאושר לה עקרונית לעשות שימוש בזרע בנה על מנת שתוכל למצוא אישה שתרצה להיות אם לילד/ה שייוולדו.

ביהמ"ש מציין בפסה"ד בנושא השימוש בזרע של מי שהלך לעולמו, בגיר או קטין טרם הוסדר בחקיקה במדינת ישראל. ביהמ"ש מדגיש כי המצב החברתי הרצוי הוא כי בשאלות מסוג זה, יכתיב המחוקק את הכללים הנוגעים לחברה ולתרבות ואולם מסיבות שונות לאורך השנים, התעכב הטיפול בהסדרת חקיקה בעניין זה, והנושא נותר פתוח והוסדר רק בפסיקת ביהמ"ש, על יסוד בחינת כל מקרה לגופו ועל יסוד עקרונות ומתווים שנקבעו בפסיקת בית המשפט העליון.

העדר הסדרה ע"י המחוקק מותירה לביהמ"ש לא רק את מלאכת ההכרעה על פי נסיבותיו של העניין אלא גם את ההכרעה בדבר שאלה אלו שיקולים יילקחו בחשבון.

ביהמ"ש מוסיף כי הנחיית היועמ"ש עודכנה לאחרונה בשנת 2003 ומאז בחלוף שני עשורים, חלו תמורות רבות, שינויים חברתיים ואחרים שרק מצדיקים האצת הסדרת הנושא. המציאות במדינת ישראל מאז מתקפת 7/10 יצרה נסיבות והיקף מספרים בלתי נתפס, הן ביחס למספר הנופלים בקרב והנרצחים במתקפת הטרור, הן ביחס למספר המשפחות אשר ביקשו לבצע הליכי שימור זרע לאחר פטירת יקיריהם.

מספר המקרים שבהם נדרשו גורמים רפואיים רלוונטיים לבצע פרוצדורה של נטילת זרע מגופות הנופלים והנרצחים, עלה במאות אחוזים, בימים הראשונים למלחמה במסגרת בקשות שהוגשו לבתי משפט למשפחה ולאחר מכן, גם מכוח הוראת השעה שפרסם משרד המשפטים בעניין זה.

בעניין הקונקרטי ציין ביהמ"ש כי הייתה בפניו עדות יוצאת דופן של חבר ילדותו של מ', אשר פגש אותו בשטחי הכינוס, ערב כניסתו לקרב ממנו לא שב, עדות המתייחסת לדברים שאמר לו מ' בנקודת זמן קריטית וייחודית כאשר ראה עצמו אל מול פני המוות.

ביהמ"ש מדגיש כי עדותו של נ' מספקת לביהמ"ש עדות נדירה ביחס למחשבות ולהלך הרוח של לוחם שנסיבות חייו מביאות אותו בגיל צעיר ועוד טרם מלאו לו 19 שנים לעסוק בשאלות קיומיות, כאשר הוא רואה עצמו אל מול פני המוות.

ביהמ"ש הוסיף וכתב כי שני החברים נדרשו ללחימה על שלום בני עמם, בגיל צעיר מאוד ועצם העובדה שהתאפשר לשניהם לקיים שיחה שתוכנה מצמרר, טרם כניסתם לקרב, מלמדת את ביהמ"ש כי הייתה ביניהם קרבה ואינטימיות והם שאבו תמיכה וכוחות אחד מהאחר. האומץ שנ' הפגין בלחימה בא לידי ביטוי גם באומץ שלו להגיד למ' כי הוא מפחד למות. האומץ לדבר על מוות שכבר דפק בדלת מסלול חייהם של שני הלוחמים ולמרבה הכאב, אף התנגש בתוצאה קטלנית במסלול חייהם, כאשר חייו של מ' ז"ל נגדעו והוא נפל בקרב.

ביהמ"ש קבע כי לא ניתן להתעלם מההזדמנות, החובה והזכות לכבד את רצונו של מ'* וכי המפגש של בית המשפט במסגרת ניהול תיק זה עם סיפוריהם של הלוחמים, מלמד מעבר לכל דמיון איזה אומץ, אהבת המשפחות והארץ נדרשה ונדרשת מכל אחד מהלוחמות והלוחמים שמאפשרים לנו ולבני משפחותינו להמשיך ולחיות בארץ הזו.

ביהמ"ש חתם את פסה"ד במילים : בכך מסתיים בירור ההליך אך לא סיפורה של הארץ הזו ויש לקוות כי ביהמ"ש לא יצטרך עוד לדון בעניינים מסוג זה וכי לאזרחי מדינת ישראל יגיעו השקט, הרגיעה והשגרה.
ההחלטה: "מסקנה זו בענין רצונו המשוער של מ', מחייבת במצב הדין הקיים שתואר לעיל, *להעתר לבקשה ולאשר לאימו המבקשת, לעשות שימוש בזרעו באמצעות אישה שתבחר לשאת את העובר שיווצר.
לאור כל האמור לעיל, אני מאשרת לאם באופן עקרוני לעשות שימוש בזרעו של מ'. ככל שתוגש בקשה קונקרטית ביחס לזהות האישה שתבחר לשאת את העובר שיופרה בזרעו של מ', יידרש לה ביהמ"ש.