אושר ברוב קולות, ‏תקציב עיריית אילת לשנת 2020 העומד על 574,300 מיליון ₪.

בישיבת מועצת עיר מיוחדת אושר ברוב קולות, ‏תקציב עיריית אילת לשנת 2020 העומד על 574,300 מיליון ₪. תקציב 2020 ‏מציג גידול של 27.3 מיליון ₪ לעומת שנת 2019 המהווים 5%.
בפתח ישיבת ‏המועצה הסביר ראש העירייה – מאיר יצחק הלוי, כי התקציב מתבסס על ‏תכנית העבודה המפורטת לשנת 2020 הנגזרת מהתכנית הרב-שנתית ‏‏(תר"ש) אילת 2023 עליה עמלו המנהלים בעירייה בהובלת מנכ"ל העירייה. ‏בטרם ההצבעה הציג גזבר העירייה – אסי בן חמו את תמצית התקציב ‏ולאחריה הצביעו כאמור חברי מועצת העיר בעד התקציב (9 בעד,3 מתנגדים ‏ו-4 נמנעים). ‏

בפתח דבריו הציג הגזבר את המקורות התקציביים של הרשות, ביניהם ‏הכנסות עצמיות מארנונה, מאגרות והיטלים העומדים על כ- 70% מהתקציב. ‏אלה נועדו לממן שירותים מקומיים, ניקיון, פינוי אשפה, גינון, פיקוח, אחזקת ‏העיר ואזור התיירות וכיו"ב. העברות תקציב ממשלתיות, שנועדו לממן ‏שירותים ממלכתיים, חינוך, רווחה, בריאות, שירותים שהמדינה אחראית להם ‏ומספקת אותם באמצעות הרשות.‏

בפתח הישיבה ציין ראש העירייה כי התקציב הוכן כך, שבתום שנת 2020 הוא ‏יסתיים ללא כל גרעון, זאת למרות חוסר הוודאות באשר לתקציבי הממשלה. ‏‏"התקציב הובא לאישור בזמן שאין ממשלה וקיים חוסר וודאות לגבי תקציבי ‏הממשלה, לרבות 530 מיליון ₪ שאושרו בהחלטת ממשלה" אמר ראש ‏העירייה והוסיף, כי התקציב נבנה בגישה שמרנית על מנת להפחית את ‏התלות בהעברות מהתקציב הממשלתית ככל שניתן.

יעדי התקציב העיקריים ‏שנקבעו ע"י ראש העירייה והנהלת העירייה ואושרו בדיוני התקציב הם: המשך ‏מדיניות להשקעה בחינוך, רווחה ובילדים בעלי צרכים מיוחדים. עוד בהתאם ‏ליעדים נקבעו שתי משימות רוחביות, האחת טיפול בקשישים בדגש על ‏קשישים בודדים וטיפול במשפחות לילדים עם צרכים מיוחדים ולא רק בילדים ‏עצמם והשנייה קידום תכניות לקידום אורח חיים בריא.‏

סגן וממלא מקום ראש העירייה – אלי לנקרי האמון על התחום הכלכלי ציין ‏בהמשך לדבריו של ראש העירייה כי גם הוא מודאג מחוסר הוודאות באשר ‏לתקציבי המדינה, אך התלות של עיריית אילת בניגוד לרשויות אחרות פחותה ‏בהרבה. "למרות הכל אנחנו מעבירים היום תקציב מאוזן שיביא את עיריית ‏אילת לסיים את שנת 2020 ללא גרעון זאת לצד עלייה של 5% בהכנסות ‏העצמיות לעומת 2019, שהם 27 מיליון שקלים מהם ייהנו התושבים".
עוד ‏הדגיש לנקרי, כי עם העלייה מאשכול חברתי 5 לאשכול 6 (דירוג סוציו ‏אקונומי עירוני) וביטול חוק "ערים קולטות עליה", נרשמה הפחתה מהכנסות ‏מהממשלה ולכן היה נדרש להתאים את התקציב למציאות על ידי תכנית ‏כלכלית להתייעלות ולקיטון בהוצאות מבלי לפגוע בשירותים. ‏