דוח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מפרט את הכשלים בפינוי האוכלוסייה ב7 באוקטובר ובימים שאחרי. העיר אילת קלטה 43% מהמפונים.

שתפו ב:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
דוח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מפרט את הכשלים בפינוי האוכלוסייה ב7 באוקטובר ובימים שאחרי. העיר אילת קלטה 43% מהמפונים, אולם רק 10 תקנים בלבד הוקצו לטיפול בהם.
רונית זילברשטיין
24/02/2026 | 16:23

דוח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מפרט את הכשלים בפינוי האוכלוסייה ב7 באוקטובר ובימים שאחרי. העיר אילת קלטה 43% מהמפונים, אולם רק 10 תקנים בלבד הוקצו לטיפול בהם.

דוח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מפרט את הכשלים בפינוי האוכלוסייה ב7 באוקטובר ובימים שאחרי. ״מצאנו אי־סדר מוחלט בפינוי היישובים״. העיר אילת קלטה 43% מהמפונים, אולם רק 10 תקנים בלבד הוקצו לטיפול בהם.

העיר אילת קלטה מפונים בהיקף של פי 1.13 ממספר תושביה. כ־50% מכלל המפונים רוכזו באילת ובמועצה האזורית תמר.10 תקנים בלבד לעובדים סוציאלים הוקצו לעיר על ידי משרד הרווחה, כך עולה מדוח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, שמפרט את הכשלים.

מתקפת הטרור בשבעה באוקטובר והפינוי הנרחב שבא בעקבותיה הפכו את אילת בתוך ימים לאחד ממוקדי קליטת המפונים הגדולים ביותר. בעת שיישובי הדרום והצפון פונו תחת אש, אילת נדרשה לקלוט אלפי משפחות בבתי המלון ובמתקני האירוח בעיר, ולספק להן שירותי חינוך, רווחה, בריאות ותשתיות עירוניות בהיקף חסר תקדים.

מהדוח עולה כי העיר אילת קלטה מפונים בהיקף של פי 1.13 ממספר תושביה. לעומת זאת, ב־10 מתוך 14 הרשויות שנבדקו שם נקלטו פחות מ־10% ממספר התושבים בהן. יתרה מכך, כ־50% מכלל המפונים שנקלטו ברשויות שנבדקו במסגרת הביקורת – כ־73 אלף בני אדם – רוכזו באילת ובמועצה האזורית תמר.

בלב הביקורת עומדות תוכניות הממשלה לפינוי אוכלוסייה, והמבקר קובע כי עם פרוץ המלחמה לא היו למדינת ישראל תוכניות אופרטיביות מוסכמות ומאושרות על ידי משרדי הממשלה לפינוי של אוכלוסייה – לא להתפנות עצמית של תושבים, לא לשהייה מתמשכת של תושבים מפונים מחוץ לביתם ולא לפינוי של ערים, כפי שבוצע בפועל במלחמת חרבות ברזל. בפועל, בשלושת החודשים הראשונים למלחמה פונו והתפנו מבתיהם כ־210 אלף בני אדם מהצפון והדרום. בהיעדר תוכנית היערכות של משרד הרווחה למיפוי המפונים הזקוקים לסיוע, אילת, כמו רשויות קולטות נוספות, הקימה באופן עצמאי מערך למיפוי ולסיוע, ללא הכנה מוקדמת.

כבר מהימים הראשונים למלחמה מומנה בעיר אילת תרומה קבועה של כ־3,000 חמגשיות ביום למפונים, וכפול מכך בימי שישי. הכנתן ושינוען טופלו ונוהלו על ידי מוקד הסיוע העירוני.
בתחום הביגוד והציוד האישי הקצתה העירייה חדר לאיסוף תרומות ובהמשך פתחה מתחם לחלוקת בגדים למפונים. גם שירותי הכביסה לא ניתנו בימים הראשונים והסתמכו על מתנדבים מהחברה האזרחית. בהמשך נרתמה העירייה ורכשה מכונות כביסה ומייבשים או חילקה שוברים למכבסות פרטיות.

רק בתחילת נובמבר 2023 עדכן משרד האוצר כי יינתן מענה כספי עבור שירותי כביסה לכלל המפונים באמצעות כרטיס אשראי נטען.
עו״ס אחד לששת אלפים מפונים

בשיא נקלטו באילת כ־60,000 מפונים – 43% מכלל המפונים שנקלטו ברשויות הקולטות שנבדקו. למרות זאת, משרד הרווחה הקצה לעירייה 10 תקנים בלבד של עובדים סוציאליים, עובדי מינהל ועובדי סיוע. לשם השוואה, לעיריית טבריה הוקצו 14 תקנים והיא קלטה 8% מהמפונים (יחס של תקן אחד ל־787 מפונים); לעיריית ירושלים הוקצו 21 תקנים והיא קלטה 13% (יחס של 1 ל־890); לעיריית תל אביב־יפו הוקצו 16 תקנים והיא קלטה 9% (יחס של 1 ל־761); ואילו באילת – יחס של תקן אחד לכ־6,000 מפונים.

עוד עולה כי הצבת עובדי מטה ומחוז של משרד הרווחה במלונות באילת ובתמר הייתה זמנית ואינה תואמת את שהייתם הממושכת של המפונים. בנוסף, רק כשליש מהתקנים הנוספים שאושרו לכמה מהרשויות המפונות אוישו עד ינואר 2024, ולמשרד הרווחה לא היה מידע לאן הופנו שירותיהם.
סיוע של 5 שקלים ביום למפונה

גם ברמת הקליטה של המפונים במתקני אירוח התגלו פערים חמורים. מפונים הגיעו לרשויות הקולטות ללא היוועצות מוקדמת, לא בוצע תיעדוף של מלונות לצורכי אוכלוסיות שונות, ובפועל נקלטו התושבים בעיקר בידי בתי המלון ולא בידי הרשות המקומית. משרד הפנים העמיד לרשויות הקולטות סיוע של חמישה שקלים ליום מפונה – סכום שאינו משקף את היקף ההוצאות הנדרש להפעלת שירותי רווחה, חינוך ולוגיסטיקה, ואינו נבחן שוב גם לאחר שהתברר שאינו סביר.

המבקר אנגלמן התייחס לממצאים בדוח וקבע כי בדרום – פרט לתושבי כמה מהיישובים במועצה האזורית אשכול, שפונו תחת אש בשבעה באוקטובר ובשתי היממות שלאחר מכן, הפינוי בוצע על ידי הרשויות המקומיות בכוחות עצמן. השיבוץ למתקני אירוח נעשה שלא לפי תוכנית מוסדרת, אלא על פי זמינות. יעדי הקליטה לא נקבעו בהחלטות הממשלה ובהוראות הפינוי של משרד הביטחון; ועקרון השמירה על הקהילתיות לא נשמר.

לדבריו, ״על רה"מ, שרי הממשלה וצה"ל ללמוד את פרטי הדוח ולתקן את הליקויים בהקדם. מדינת ישראל חייבת להיערך למצבים של פינוי עשרות אלפי אזרחים, בפרט לאור המצב הביטחוני הקיים. יש לוודא כי לרשויות הקולטות יהיו בעת חירום תקציבים לשימוש מיידי, גמישות ניהולית מלאה, משאבים וכוח האדם המקצועי הדרוש".

שתפו ב:

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn

כתיבת תגובה

תגיות
אגף התנועה במשטרת ישראל (30) אילת (1969) אלי לנקרי (48) אלי לנקרי ראש עיריית אילת (186) בית חולים יוספטל (69) בסיס חיל הים (זי"ס) (24) דוברת משטרת מרחב אילת, פקד אפרת אקלר (82) דר' דרורי גניאל (59) המועצה האזורית חבל אילות (40) המועצה האזורית ערבה תיכונה (33) המשרד להגנת הסביבה (37) חבל אילות (97) חרבות ברזל (159) יוסי חן – מנכ"ל תאגיד התיירות העירוני (32) כביש 12 (45) כביש 40 (102) כביש 90 (195) כביש הערבה (187) כיבוי אש אילת (125) מאיר יצחק הלוי (162) מד"א אילת (59) מד"א נגב (60) מועצת עיריית אילת (24) מינהל החינוך אילת (33) מירי קופיטו (27) מעבר הגבול ע״ש מנחם בגין (טאבה) (28) מפרץ אילת (113) משטרת אילת (377) משטרת ישראל (337) משרד התחבורה (22) משרד התיירות (41) נגיף הקורונה (77) עיריית אילת (535) ערבה דרומית (26) ערבה תיכונה (153) פיקוד העורף (22) פרקליטות מחוז דרום (פלילי) (25) ראש עיריית אילת, אלי לנקרי (58) רונית זילברשטיין (116) רשות הטבע והגנים (46) רשות שדות התעופה (44) שדה התעופה ע"ש אילן ואסף רמון (73) שדה תעופה החדש "רמון" (47) תאגיד התיירות (35) תאגיד עירוני לתיירות אילת (38)